רשלנות רפואית בלידה

צרי קשר להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות

רשלנות רפואית בלידה

תקופת ההיריון הינה תקופה מרגשת מאוד המלווה בציפייה וחשש אצל בני הזוג המייחלים להולדתו של עובר בריא ושלם בתהליך לידה מהיר ובטוח.

במהלך חודשי ההיריון נבדקת האישה ההרה רבות על ידי הרופא המטפל ו/או רופא נשים ואף נדרשת לבצע בדיקות הריון רבות על מנת להבטיח את בריאותו של העובר עד ללידה הצפויה.

בתום תשעת חודשי ההיריון, מגיעה כל יולדת לחדר לידה בציפייה כי תקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר במהלך הריונה ובוודאי בעת לידתה. אולם, למרבה הצער מוגשות בישראל תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בלידה ובהריון המציגות תמונת מצב עגומה.

חייגו 0585999616 או השאירו פרטים

רשלנויות רפואיות נפוצות בלידה

רשלנות רפואית בעת סיבוכים בלידה

לידות רבות מסתיימות בלידת עוברים עם נזקים חמורים, בלתי הפיכים, שיכלו להימנע אילולא הטיפול הרפואי הרשלני שניתן ליולדת בעת ובמהלך הלידה: מומים קשים, שיתוק מוחין, פגיעות במערכת העצבית ,אוטיזם, בעיות מוטוריות ואף במקרים מסוימים מות העובר.

אומנם כל לידה כרוכה בסיכונים מסוימים ליולדת המחייבים מיומנות רפואית, יחד עם זאת לא ניתן לקבוע בוודאות כי כל נזק שנגרם בעקבות הלידה עשוי להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה. 

 

השינוי הדרמתי שחל בשנת 2012

הולדה בעוולה היא תובענה של הורים כנגד רשלנות רפואית בלידה של רופא המטפל ו/או המוסד הרפואי בעקבותיה נגזלה מההורים האפשרות להפיל בזמן את העובר שנולד עם מומים וכתוצאה מכך נגזרו עליו חיים קשים, כלומר חיים בעוולה.

בהקשר זה חשוב לציין את השינוי בחוק שחל במרץ 2012 : עד אז הייתה נהוגה הלכה הידועה בשם ” הלכת זייצוב” (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ) שאפשרה גם להורים וגם ליילוד עצמו לתבוע בגין הנזק שנולד בשל לידתו של העובר עם מום . בבסיס ההלכה עמד הטיעון “טוב מותי מחיי” כלומר עדיף היה שהעובר הפגוע לא היה נולד כלל ולא היה נאלץ לחיות חיים קשים כתוצאה ממומו.

בחודש מרץ 2012 נקבעה הלכה חדשה “הלכת ליאור המר” ( ע”א 1326/07 ליאור המר נ’ פרופ’ עמי עמית) שביטלה את הלכת זייצוב ואת אפשרות היילוד לתבוע בגין הולדתו בעוולה.

יחד עם זאת ההלכה החדשה הגדילה משמעותית את סכומי הפיצויים להורים התובעים במטרה לסייע להם בטיפול ביילוד חולה או בהתמודדות עם ההשלכות המזיקות שהיו להיריון על בריאותה של האם.

הלכת ליאור המר סתמה למעשה את הגולל על האפשרות של הקטין לתבוע עם הגיעו לגיל בגרות  ולכן אם ההורים מעוניינים לתבוע בגין מום שהיה ניתן לאבחן ו/או למנוע אצל ילדם, הם נדרשים לתבוע כעת בהתאם לעקרונות שנקבעו בהלכת המר במהלך שבע שנים מהלידה. (לאחר 7 שנים חלה התיישנות)

מקרים בהם קיים תתכן רשלנות רפואית בעת לידה

  • היולדת הושארה זמן ממושך בחדרה ללא השגחת איש צוות רפואי
  • במהלך הלידה נוצר מצב חירום
  • ליולדת נאמר במפתיע כי היא ו/או התינוק/ת בסכנה
  • הוחלט לסיים את ההריון בפתאומיות ובדחיפות בניתוח או ואקום
  • במהלך הלידה נכנסו בבהילות רופאים רבים לחדר
  • במהלך הלידה הוזעק בדחיפות רופא בכיר
  • לאחר הלידה הוזעק רופא ילדים בכיר לבדיקת היילוד
  • לאחר הלידה חובר התינוק למכשירים
  • הצוות הרפואי התלבט ממושכות לגבי ביצוע ניתוח קיסרי
  • הליך רפואי כלשהוא בוצע ללא הסכמת היולדת מראש
  • היולדת לא קיבלת הסבר הולם לגבי מהלך הלידה או תוצאותיה
  • גיליון השחרור לא מתאר נכון את מהלך הלידה ומצייר תמונה ורודה ו/או תוך השמטת פרטים
  • מעקב ו/או זירוז הלידה (מוניטור/משככי כאבים/מזרזי לידה) בוצעו בצורה שגויה
  • הלידה בוצעה בשיטת יילוד שגויה ו/או שאינה אופטימאלית
  • אירעה התרשלות בעת ביצוע לידת מלקחיים או וואקום.
  • אי קבלת הסכמה מדעת של האם לשיטות הלידה המתאימות או הנדרשות במצבה
  • רופא לא נכח במהלך הלידה
  • הלידה לא בוצעה בתוך זמן סביר כשהעובר היה במצוקה
  • היילוד ו/או האם קיבלו טיפול שגוי לאחר הלידה
  • בוצע אבחון שגוי ו/או חלקי במהלך הלידה
  • נגרמו נזקים מוחיים ליילוד (פוסט טראומה) בשל טעות במהלך הלידה
  • הצוות הרפואי הראה לחץ וחוסר יכולת בהתמודדות עם מצבים צפויים במהלך הלידה
  • קבלת החלטות שגויה של הצוות הרפואי במהלך הלידה ולאחריה
  • אי השגחה על האם או היילוד לאחר הלידה

תנאי סף להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית בלידה, על עורך דין רשלנות רפואית לבסס שלושה יסודות משפטיים: רשלנות הגורם המטפל, נזק בלתי הפיך למטופל/ת וקיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנתמך בחוות דעת רופא בכיר. ללא הוכחה של שלושת יסודות אלה יחדיו, אין טעם בהגשת התביעה מאחר ובית המשפט ידחה את התביעה על הסף. לפיכך, חיוני להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות מסוג רשלנות רפואית טרם הגשת תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט.

לאחר 7 שנים חלה התיישנות

אם נולד לכם ילד פגוע בעקבות הלידה או אתם חוששים שנפגע במהלך הלידה אנא אל תמתינו עד לתום תקופת ההתיישנות לאחר 7 שנים , לאחריה לא תוכלו לתבוע את נזקכם.

אנא פנו עוד היום לעורך דין המתמקד ברשלנות רפואית בלידה על מנת שיבדוק האם הרופא עמד ב”מבחן הסביר” והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית בלידה לבין הנזק שנגרם ליולדת.

במידה ועו”ד רשלנות רפואית בלידה ימצא עילה להגשת התביעה לאחר בדיקה יסודית של פרטי האירוע וחוות דעתו התומכת של רופא בכיר, הרי שקמה עילת תביעת רשלנות רפואית בלידה המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו.

? חוששת כי נפגעת ברשלנות רפואית בלידה

צרי קשר להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות