רשלנות רפואית בקרדיולוגיה

צור קשר להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות

רשלנות רפואית בקרדיולוגיה

מחלות לב הם הגורם השני בעולם ובישראל לגרימת מוות. מדי שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות רפואית רבות בגין רשלנות רפואית של קרדיולוג/ מנתח/מנתחי לב בתחום הלבבי.

תפקידו של רופא המשפחה הינו קריטי בשרשרת הטיפול הרפואי היות ופעמים רבות הוא הכתובת הראשונה אליה פונה המטופל כשלא מרגיש בטוב או מעוניין לברר אודות סימפטומים מסוימים.

חשיבות מהירות האבחון והטיפול
בתחום הקרדיולוגיה ומחלות הלב קיימת חשיבות גדולה מאד באבחון ובטיפול מהיר של התקף לב (תעוקת לב או אוטם שריר הלב) כדי למנוע את הנזקים הקשים שצפויים להיגרם מאי אבחון או אבחון מאוחר של אירוע לבבי. מיד עם הופעת תסמינים של התקף לב יש לבצע בדיקת א.ק.ג (ECG), המבוצעת בקופת חולים. בדיקה נוספת שאפשר לבצע היא בדיקת אנזימים בדם (CTG) המבוצעת בבית חולים.
לפיכך קיימת חשיבות גבוהה ביותר לפנות לטיפול רפואי מיד עם הופעת תסמיני אירוע לבבי עקב חסימת עורקים מבלי לבזבז זמן יקר. אבחון מיידי של אירוע לבבי ופתיחת החסימה בעורק הלב עשויה להציל את רקמת שריר הלב הפגועה ולהציל את חייו של המטופל.

לא כל סיבוך יחשב רשלנות רפואית

כל פרוצדורה כירורגית בתחום הלב והקרדיולוגיה כמו ניתוח לב פתוח או ניתוח מעקפים כרוכה בסיכונים מסוימים ועשויה להסתבך. יחד עם זאת לא כל נזק או החמרה בעקבות הניתוח עשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית ברפואת לב.

מהי רשלנות רפואית בקרדיולוגיה ?

החוק קובע כי רשלנות רפואית הינה מצב שבו הרופא המטפל עשה מעשה כלשהו, שרופא סביר לא היה עושה, או לחילופין חדל מלעשות משהו שרופא סביר היה עושה , וגרם בכך לנזק למטופל/ת. 

רשלנות רפואית במחלות לב ובתחום הקרדיולוגיה עשויה לקרות בזיהום במהלך ניתוח לב פתוח, צנתור או ניתוח מעקפים, השארת גוף זר בחלל הניתוח, קרע בשריר הלב במהלך פתיחת בית החזה, ביצוע ניתוח לב על סמך סרט צנתור שגוי, ביצוע ניתוח שלא לצורך .ישנם מקרים בהם רשלנות רפואית ברפואת מחלות לב וקרדיולוגיה מתרחשת כבר בשלב ההכנה של המטופל/ת לניתוח לב ולעיתים מתרחשת רק לאחר סיום הניתוח בשלב ההתאוששות או השיקום.

דרישת חוזה למיומנות והסמכה

מרבית הניתוחים בתחום הלב מחייבים מיומנות והסמכה של רופא קרדיולוג-כירורג בתחום הלב. חוסר מיומנות של רופא המנתח עשוי להוביל לאבחון מוטעה של נחיצות ניתוח לב או הפרוצדורה הרפואית האופטימלית ו/או חדשנית, ולהוביל לביצוע צנתור או ניתוח לב באופן שגוי ו/או שלא נדרש או באופן כושל תוך גרימת נזק בלתי הפיך למטופל/ת.

מקרים בהם קיים בסיס להגשת תביעה לרשלנות רפואית בקרדיולוגיה-מחלות לב וכלי דם

• אי התייחסות לתוצאות בדיקות רלבנטיות 

• פענוח שגוי של בדיקות לאיתור מחלת לב כמו אקו לב, א.ק.ג, הולטר, בדיקות דם ועוד.

• אי הפניית הרופא המטפל לטיפול קרדיולוגי חרף קיומם של גורמי סיכון ספציפיים כמו עישון כרוני, גברים מעל גיל 45, נשים מעל גיל 55, שתיית אלכוהול, מתח וחרדה וכדומה.

• ביצוע הצנתור באיחור בתוך זמן סביר

• אי הפנייה בזמן של המטופל/ת לקרדיולוג-כירורג מומחה או בדיקות לב מתאימות כמו בדיקת אנזימים או צילומי הדמיה .

• רופא המשפחה התעלם מהיסטוריה משפחתית קרדיולוגית רלוונטית

• הצוות המנתח / כירורג/ המצנתר היה חסר מיומנות ו/או מקצועיות הדרושה לביצוע ההליך 

• בוצע שימוש בטכניקת צנתור שגויה ו/או שאינה אופטימאלית או חדשנית

• הושארו גופים זרים בגוף המנותח/ת

• בוצע ניתוח לב פתוח או ניתוח מעקפים כושל

• הצוות הרפואי לא עדכן כיאות את מנתח הלב / כירורג / קרדיולוג

• המנתח לא עדכן כיאות את הצוות הרפואי טרם ובמהלך הצנתור או ניתוח לב / מעקפים

• במהלך ניתוח לב או צנתור פגעו בטעות באיבר אחר

• בוצע אבחון שגוי ו/או חלקי במהלך ניתוח לב או צנתור 

• נגרמו נזקים עצביים בלתי הפיכים בשל טעות של המצנתר בעת הצנתור

• אי אבחון בזמן של מחלת לב הסב נזק למטופל שיכול היה להימנע

• טיפול רפואי לקוי גרם להחמרה בתפקוד הלבבי כך שנוצר צורך להשתלת לב 

• אי ביצוע אבחון רפואי נאות לאחר תהליך קפדני ומקיף תוך נקיטת אבחנה מבדלת

• אי קבלת הסכמה מדעת מהמטופל/ת לביצוע ההליך הרפואיים בתחום רפואת הלב

• התעלמות מתלונות רפואיות של המטופל/ת על אף סימפטומים חוזרים ונשנים

• רופא המשפחה השתהה או לא בצע בדיקת א.ק.ג ולא הפנה אתכם לייעוץ קרדיולוגי או חדר מיון בעת אירוע לבבי

• אבחון קרדיולוגי שגוי ו/או חלקי שהסב נזק למטופל/ת לב

• רשלנות רפואית בייעוץ קרדיולוגי ו/או אבחון טרם ההליך הרפואי

• הרופא לא התנהג כפי שהיה מצופה מהרופא הסביר להתנהג

• הצוות הרפואי הראה לחץ וחוסר יכולת בהתמודדות עם מצבים צפויים במהלך הניתוח / הצנתור

• אי הפנייה לטיפולים רפואיים נחוצים ו/או בזמן אמת

מטרת תביעת רשלנות פיצוי ולא ענישה

יש לזכור כי מטרת תביעת רשלנות רפואית במחלות לב וקרדיולוגיה איננה להעניש את הרופא או המוסד הרפואי בגין הרשלנות הרפואית בניתוח אלא לפצות בגין הנזקים הפיזיים ו/או הנפשיים הבלתי הפיכים שנגרמו בשל הרשלנות הרפואית. במילים אחרות, המטרה בהגשת תביעה לרשלנות רפואית בקרדיולוגיה היא מתן פיצוי כספיי להשבת המצב לקדמותו ככל שניתן אילולא הרשלנות הרפואית.

תנאי סף לתביעת רשלנות

כדי להגיש תביעהלרשלנות רפואית נדרש לבסס שלושה יסודות משפטיים: רשלנות הגורם המטפל, נזק בלתי הפיך למטופל/ת וקיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנתמך בחוות דעת רופא בכיר. ללא הוכחה של שלושת יסודות אלה יחדיו, אין טעם בהגשת התביעה לרשלנות רפואית מאחר ובית המשפט ידחה את התביעה על הסף.

לפיכך, מומלץ לפנות לעורך דין המתמקד ברשלנות רפואית בקרדיולוגיה על מנת שיבדוק האם הרופא המנתח עמד ב"מבחן הסביר" והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית בתחום מחלות לב לבין הנזק הבלתי הפיך שנגרם למטופל/ת. 

במידה ועו"ד רשלנות רפואית ימצא עילה להגשת התביעה לאחר בדיקה יסודית של פרטי האירוע בצירוף חוות דעתו התומכת של רופא בכיר, הרי שקמה עילת תביעת לרשלנות רפואית בביצוע ניתוח המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו.

חייגו 0585-999616 או השאירו פרטים

רשלנות רפואית נפוצה

רשלנות רפואית בבית חולים / מוסד רפואי I עו"ד נעמי קויפמן ניב I רשלנות רפואית

רשלנות רפואית באי אבחון תסמונות גנטיות קשות

עו"ד נעמי קויפמן ניב I תביעות רשלנות רפואית I רשלנות רפואית בהריון ולידה

רשלנות רפואית בהריון